הביוגרפיה.
הקדמה.
ב-1993 ריצ'ארד אשקרופט, הסולן של הוורב , להקה בת ארבעה חברים מויגאן
שבצפון אנגליה הכריז "יש מקום בשבילנו בהיסטוריה.אולי זה ייקח לנו שלושה
אלבומים אבל בסוף נגיע לשם".
ארבעה שנים לאחר מכן הוורב הקליטו את אלבומם השלישי פורץ הדרך,"Urban
hymns" ותחזיתו התגשמה. הסינגל הראשון מתוך האלבום ,בלדת המיתרים האפית
"Bitter sweet symphony " הגיע עד למקום השני בטבלאות הלהיטים והפך לשיר
המזוהה ביותר של קיץ 97 .הסינגל הבא "The Drugs Don't Work",קינת
קאנטרי-בלוז יפייפיה הגיע למקום הראשון. "Urban hymns" היה אחד
מהאלבומים הבריטים שנמכרו הכי מהר בכל הזמנים והביא לוורב שלושה פרסי
"בריט" כולל הלהקה הבריטית הטובה ביותר.
"אני חושב שאנשים יכולים להזדהות עם הסיפור שלנו כי זה לא עבד בהתחלה,ההצלחה
לא קרתה בין לילה ... היו לנו עליות ומורדות והייתה לנו את התקופה בה נפרדנו.אלו
החיים כשאתה בתוך להקה. בנקודה הזאת בזמן העולם מקשיב למה שאנחנו עשינו כל
הזמן..."-ריצ'ארד אשקרופט.
ביוגרפיה מפורטת:
הוורב, שבמשך זמן רב זכו לתשבחות כלהקה החדשנית ביותר בסצנת הרוק הבריטי של ימינו,
פרצו לבסוף אל הקהל הבינלאומי ב-1997 עם הקלאסיקה המיידית "Bitter sweet
symphony ".עלייתה של הלהקה, שבהחלט לא הייתה בין לילה,הייתה התוצאה של מסע
מפרך שהחל בתחילת העשור והמשיך והכיל פרידה רצינית,כמה תביעות משפטיות,ודיאטה
אינטנסיבית של סמים .בדרך הם שכללו את הצליל שלהם שהתיך יחדיו את הפסיכודליה
הניסיונית של שנות ה-60 עם אטמוספרה שלמה של צלילים אסתטיים ונוצצים.הוורב נשארו
באלמוניות יחסית ובו בזמן חיכו לשאר עולם המוסיקה להשיג אותם ביוצרם את אחת
מהעבודות המורכבות והמספקות ביותר ברוק'נרול המודרני ,הרבה לפני שרוב המאזינים
שמעו על קיומם,רק כדי לקרוס בשיא הצלחתם.
הלהקה ,שבמקור נקראה רק וורב -Verve נוסדה ב-1989 בעיירה הקטנה
ויגאן שבצפון אנגליה.ההרכב המקורי שהובל ע"י אישיותו המגנטית של ריצ'ארד
אשקרופט,דמות רברבנית ומכשפת במיטב המסורת של הרוק הקלאסי, כלל גם את הגיטריסט ניק
מקייב,הבסיסט סיימן ג'ונס והמתופף פיטר סליסבורי.הרביעייה שחלקה הערצה
לביטלס,פאנקאדליק וקראפטוורק בנוסף לתיאבון אגדי לפסיכודליה הוחתמה בחברת התקליטים
האט והוציאה ,תוך חודשים ספורים את סינגל הבכורה "All in the Mind "
שהיה הראשון בסידרה של סינגלים שכבשו את צמרות מצעדי האינדי והציגו את עבודתו
לוכדת העין של המעצב בריאן קאנון.מאמצים עוקבים כמו "" She's a
Superstar המבריק ו- "Gravity Grave" עיצבו זהות מוסיקלית
מקורית הגדלה בצעדי ענק, המזוהה בעיקר עם קולו של אשקרופט ועם הגיטרה המהדהדת של
מקייב.
בזמן שמצעדי האינדי הבריטים נטו חסד לג'אמים הארוכים והשוטפים של הוורב,הרדיו
המסחרי התעלם מהם.אלבום הבכורה שלהם מ-1993 "A Storm in Heaven" זכה
להצלחה ביקורתית אבל הביקורות הטובות לא תורגמו למכירות תקליטים.בקיץ שלאחר מכן
הוורב הופיעו בלולהפאלוזה,סיבוב הופעות שהיה מהול בשרשרת של אסונות ,לא רק
שסליסבורי נעצר לאחר שהרס חדר מלון בקנזס,גם אשקרופט אושפז לאחר שסבל מהתייבשות
חמורה.כמו כן בערך באותו הזמן,לייבל הג'אז האמריקני שגם נקרא Verve תבע את הלהקה
והכריח את הרביעייה לשנות שמה ל-"The Verve" . הקש ששבר את
גב הגמל היו ההקלטות של אלבומם השני מ- 1995" A Northern
Soul".האינטנסיביות המכאיבה של האלבום שהוקלט תחת השפעה מסיבית של אקסטזי לא
זכה להצלחה כלכלית ולהכרה מהמדיה ושלושה חודשים בלבד לאחר שחרורו, אשקרופט עזב את
הלהקה.
למרות שאשקרופט הרכיב מחדש בזריזות את הוורב, כמה שבועות לאחר מכן,מקייב סירב
בתחילה לחזור ללהקה והוחלף ע"י הגיטריסט/קלידן סיימון טונג.לבסוף בתחילת 1997
מקייב שב לבסוף ללהקה וכחמישייה הוורב הקליטו את "Urban hymns" ,אלבום
הפריצה שלהם.
האלבום שהוקדם ע"י הלהיט "Bittersweet Symphony" ,סינגל שנבנה סביב
דגימה של הקלטה סימפונית של הרולינג סטונס בשם "The Last Time" ,הפך את
הוורב לאחת מהלהקות הפופולאריות ביותר בבריטניה.אבל אפילו בשיא הצלחתם קללת העבר
המשיכה לרדוף אותם כשתביעה משפטית העבירה את כל ההכנסות של "Bittersweet
Symphony" אל ABKCO Music"" ששלטה על הזכויות לשיר של הסטונס.
הסינגל השני מהאלבום "The Drugs Don't Work" הפך לסינגל הראשון של הוורב
שהגיע למקום הראשון במצעד הבריטי כאשר הלהיטים "Lucky Man"
ו-"Sonnet" באו במהרה בעקבותיו.
לעומת זאת כאשר מקייב פרש מסיבוב ההופעות של הלהקה בארה"ב ב-1998 ,הלהקה ספגה
מכה נוספת ולאחר חודשים של שמועות נפרדה באופן רשמי באביב לאחר מכן.